להאזנה ביוטיוב: https://youtu.be/Z1hYXZlY96k?si=ZgJs2ImD7CtZr0i1
להאזנה בספוטיפיי: https://open.spotify.com/episode/09TEnA9jKtfU9QXPXpGHNL?si=fc33835c82cf4f23
מבוא: היכרות עם בן רוטנברג והרקע שלו בתחום ה-AI
בעולם שבו בינה מלאכותית (AI) הופכת להיות חלק בלתי נפרד מחיינו, עולות שאלות רבות על עתיד העבודה והתקשורת האנושית. כדי לצלול לעומקם של נושאים אלה, שוחחה שירז שגיא, יועצת משאבי אנוש ומנחת הפודקאסט "מיומנויות עתיד", עם בן רוטנברג, מומחה בתחום ה-AI ומרצה מבוקש בנושא הנדסת פרומפטים.
בן רוטנברג, בעל רקע בשיווק וטכנולוגיה, מצא את עצמו בחזית המהפכה הטכנולוגית כאשר נחשף לראשונה ל-ChatGPT לפני כשנתיים. "הסתכלתי על הדבר הזה, וזה היה נורא מדהים," הוא משחזר. "הפרומפט הראשון שכתבתי היה 'תספר לי למה מלחמת מאה שנים התחילה בגלל פלוטס', והוא פשוט כתב סיפור פלוזיבילי ברמות מפחידות."
התגובה הראשונית של בן הייתה מעורבת - התפעלות מהיכולות המרשימות של הטכנולוגיה, לצד חשש עמוק לגבי עתיד התעסוקה. "אמרתי, חמש שנים קדימה, אין לי עבודה," הוא מספר. אך במקום להיכנע לפחד, בן בחר להתמודד עם האתגר באופן פרואקטיבי: "אמרתי, או שאני אשלוט בזה, או שאני אלך ללמוד הגרות."
מאז אותו רגע, הפך בן למומחה מוביל בתחום ה-AI, מעביר סדנאות והרצאות בנושא הנדסת פרומפטים ומייעץ לארגונים כיצד להטמיע טכנולוגיות AI באופן אפקטיבי. "אני עושה הרצאות, גם אני עושה הרצאות בכנסים, אבל בעיקר בסדנאות בארגונים," הוא מסביר.
דרך עבודתו, בן מנסה לגשר על הפער בין הפחד מפני הטכנולוגיה לבין ההזדמנויות הטמונות בה. הוא מאמין כי הבנה עמוקה של הכלים החדשים הללו היא המפתח להצלחה בעולם העבודה המשתנה. "היום הוא הכי גרוע שהוא יהיה. מכאן הוא הולך ויהיה יותר ויותר ויותר טוב," הוא מדגיש, "ואם לא נעבוד איתו היום, שהוא יהיה מושלם לחלוטין, אנחנו כנראה... אז אנחנו יכולים לקלישה, מישהו אחר יעבוד איתו במקומנו, וחבל."
בשיחה עם שירז, בן חושף את תובנותיו לגבי ההשפעה של AI על עולם העבודה, האתגרים בתקשורת אנושית בעידן הדיגיטלי, והדרכים בהן אנו יכולים להתאים את עצמנו לעתיד שבו בני אדם ומכונות עובדים יד ביד.
המהפכה השקטה: כיצד AI משנה את עולם העבודה
בעוד שהדיון הציבורי סביב AI מתמקד לעתים קרובות בחששות מפני אובדן משרות, בן רוטנברג מציג תמונה מורכבת יותר של השינויים שמתרחשים בעולם העבודה.
"אני כבר מוצא את עצמי, אני כבר לא עושה את העבודה שלי, אני רק כמו איזה קריאטיב דירקטור גדול, רק כותב בריפים לעבודה שלי, ומחלק אותם למערכות הנכונות," מסביר בן. הוא מתאר מציאות שבה AI לא בהכרח מחליף עובדים, אלא משנה את אופי עבודתם.
בן מפנה את תשומת הלב למחקר שנערך ב-MIT ב-2023, שבחן את השפעת השימוש ב-ChatGPT על עובדי משרד. "הם עבדו יותר מהר, והתוצרים שלהם היו יותר מהירים," הוא מציין. "אבל מה שמעניין במחקר הזה, שהשביעות רצון שלהם מהעבודה גדלה פלאים."
הסיבה לכך, לדברי בן, היא שהעובדים מצאו את עצמם מתמקדים יותר בהיבטים המעניינים והמאתגרים של עבודתם. "אנשים הרבה פחות התעסקו בעבודה השחורה... והרבה יותר במהות, בקבלת החלטות, בעריכה." זוהי תובנה משמעותית, המרמזת על פוטנציאל ה-AI לא רק לייעל תהליכי עבודה, אלא גם להעשיר את חווית העבודה עצמה.
עם זאת, בן מדגיש כי השינוי הזה מביא עמו אתגרים חדשים. "פתאום המיומנות הזאת, כאילו היא תמיד הייתה חשובה, אבל עכשיו היא עוד יותר חשובה. חשובה לכולם." הוא מתייחס ליכולת לתקשר בבהירות ולנסח הוראות מדויקות - מיומנות שהופכת קריטית בעבודה עם מערכות AI.
בן מציין כי השינוי הזה אינו מוגבל לתפקידים ניהוליים או טכנולוגיים בלבד. "היום בעצם כולנו, החל מילד בן שש... פתאום לכולנו יש אלף עובדים קטנים בכיס." הוא מתייחס לנגישות הגוברת של כלי AI, שמאפשרת לכל אחד להיעזר בהם לביצוע משימות מורכבות.
אולם, בן מזהיר מפני הסתמכות יתר על הטכנולוגיה. הוא מדגיש את החשיבות של הבנה עמוקה של הכלים הללו ושימוש מושכל בהם. "הוא יעשה את ה-90 אחוז מהמטלה, אבל לא את ה-10 אחוז המשמעותי, שהופך את כל ה-90 האחרים לבעלי ערך בעצם," הוא מסביר.
בסופו של דבר, בן רואה בשינויים הללו הזדמנות להתפתחות אישית ומקצועית. הוא מעודד אנשים להתנסות בכלים החדשים ולפתח את המיומנויות הנדרשות לעבודה איתם. "חשוב בסופו של דבר לעבוד עם הכלי הזה, כי היום הוא הכי גרוע שהוא יהיה. מכאן הוא הולך ויהיה יותר ויותר ויותר טוב," הוא מסכם.
אתגר התקשורת: חשיבות היכולת לתקשר בבהירות בעידן ה-AI
אחד הנושאים המרכזיים שעולים בשיחה בין שירז שגיא לבן רוטנברג הוא החשיבות הגוברת של תקשורת ברורה ומדויקת בעידן ה-AI. בן מדגיש כי זוהי מיומנות קריטית שהופכת להיות רלוונטית יותר מתמיד.
"רוב האנשים חושבים שהם יודעים להסביר את עצמם, מדהים. ורובם גרועים בזה," מציין בן. הוא מסביר כי כאשר אנחנו מתקשרים עם בני אדם, יש הרבה הקשר ומידע לא מילולי שעוזר לנו להבין זה את זה. אולם, בעבודה עם מערכות AI, אנחנו נדרשים להיות הרבה יותר מדויקים ומפורטים.
בן מביא דוגמה מעולם הניהול: "אתה מתחיל לנהל בני אדם, אתה פוגש פעם ראשונה את ההבנה הזאת, שזה שאתה בטוח שאתה הסברת מה אתה רוצה, לא אומר שאנשים באמת יבינו." הוא מסביר שהאתגר הזה מתעצם כאשר מדובר בתקשורת עם מערכות AI, שאינן מסוגלות להבין הקשרים או לקרוא בין השורות.
"דווקא אם הם אותם מודלי שפה, הם הרבה פחות מבינים... כי הם לא מבינים ניואנסים," מסביר בן. הוא מדגיש כי בעבודה עם AI, עלינו להיות מסוגלים לפרט ולהסביר את כוונותינו באופן מלא ומדויק.
בן מציע גישה מעניינת לשיפור התקשורת עם מערכות AI: "אחד העצמות שאני נותן... אני אומר להם גם תשתפו אותם עם המסר הסמוי או עם המוטיבציה שלכם הסמויה ותגידו להם זה סמוי." הוא מסביר שהסבר מלא של ההקשר והמוטיבציה מאחורי הבקשה יכול לשפר משמעותית את התוצאות שמתקבלות מה-AI.
בן גם מדגיש את החשיבות של הבנת המגבלות של מערכות AI. "הדבר היחיד שהוא עושה, הוא... ההשלמה האוטומטית של המקלדת שלנו, אבל על סטרואידים," הוא מסביר. "הוא לא בשום צורה מהותית, לא מבין מה את שואלת, הוא לא מבין מה, הוא עונה לך. הוא נטו חזה את המילה הבאה הכי סבירה."
למרות האתגרים, בן רואה בפיתוח היכולת לתקשר בבהירות הזדמנות לשיפור התקשורת האנושית בכלל. "אני חושב שאולי, אני ואת נסכים שזה יכול לזלוג גם לתקשורת שלנו אחד עם השני," הוא אומר לשירז.
בסופו של דבר, בן מדגיש כי היכולת לתקשר בבהירות היא מיומנות חיונית לא רק בעבודה עם AI, אלא גם בחיים המקצועיים והאישיים בכלל. "זה דבר שמה שמעניין בו ש... רוב האנשים חושבים שהם יודעים להסביר את עצמם, מדהים. ורובם גרועים בזה," הוא מסכם, מדגיש את החשיבות של פיתוח מיומנות זו.
הנדסת פרומפטים: מיומנות חדשה-ישנה בעולם הטכנולוגי
בן רוטנברג מתמחה בתחום שהוא מכנה "הנדסת פרומפטים" - היכולת לנסח הוראות ובקשות למערכות AI באופן אפקטיבי. אולם, הוא מדגיש כי מיומנות זו היא למעשה גרסה מתקדמת של יכולת תקשורת בסיסית.
"הנדסת פרומפטים אינה מיומנות עתיד, או לפחות, הוורסיה הנוכחית שלה אינה מיומנות עתיד," מסביר בן. "והחלק החשוב זה באמת היכולת לתקשר בצורה בהירה." הוא מדגיש כי זוהי מיומנות שתמיד הייתה חשובה, אך הופכת קריטית יותר בעידן ה-AI.
בן מחלק את הנדסת הפרומפטים לשני חלקים עיקריים:
- החלק הטכני: "יש חלק אחד, שהוא החלק היותר... טכני. טריקים, מה שנקרא... טיפים וטריקים." אלו הם הכלים והטכניקות הספציפיות לעבודה עם מערכות AI.
- היכולת לתקשר בבהירות: "הנדסת פרומפטים הולכת, מתרחקת מלהיות היכולת לאלף את הבוט, ומתקרבת להיות היכולת לאלף אותנו כבני אדם."
בן מדגיש כי החלק השני הוא החשוב יותר, ומשווה אותו ליכולת לכתוב בריף מקצועי או להעביר מסר באופן ברור ומדויק. "מי שלמד קופירייטינג פעם פעם לפני מיליון שנה, ידעו איך כותבים בריף ממצה. בריף מלא שנוגע בכל הדברים שצריך לדעת," הוא מסביר.
אחת הטכניקות שבן מלמד בסדנאות שלו היא לשתף את ה-AI במוטיבציה ובהקשר מאחורי הבקשה. "תשתפו אותם עם המסר הסמוי או עם המוטיבציה שלכם הסמויה ותגידו להם זה סמוי," הוא ממליץ. זה מאפשר למערכת ה-AI להבין טוב יותר את המטרה הכוללת ולספק תשובות רלוונטיות יותר.
בן גם מדגיש את החשיבות של הבנת המגבלות של מערכות AI. "הוא יעשה את ה-90 אחוז מהמטלה, אבל לא את ה-10 אחוז המשמעותי, שהופך את כל ה-90 האחרים לבעלי ערך בעצם," הוא מסביר. זה מדגיש את החשיבות של החשיבה האנושית והיכולת לבחון ולשפר את התוצאות שמתקבלות מה-AI.
לסיכום, בן רואה בהנדסת פרומפטים כלי חשוב להתמודדות עם האתגרים של עידן ה-AI, אך מדגיש כי בסופו של דבר, היא מבוססת על מיומנויות תקשורת בסיסיות. "בסופו של דבר, התובנה שלנו היא עדיין, עדיין בפרימיום, עדיין להיות בן אדם זה חשוב," הוא מסכם.
האנושי מול המכונה: השלכות חברתיות ורגשיות של השימוש ב-AI
בשיחה בין שירז שגיא לבן רוטנברג, עולות שאלות מורכבות לגבי ההשפעות החברתיות והרגשיות של השימוש הנרחב ב-AI. בן מעלה תהיות ודאגות לגבי האופן שבו הטכנולוגיה משנה את האינטראקציות האנושיות שלנו.
אחת הסוגיות המרכזיות שבן מעלה היא ההשפעה של AI על מערכות יחסים אנושיות. "אם היה לך בן זוג שלעולם מבין אותך, ותמיד נחמד אלייך, ותמיד אה... את יודעת, הוא הכי מושלם שבעולם, אני... אני... קצת חרד מהעתיד, שבו אנשים... התפתו למערכות יחסים מושלמות וסינתטיות לחלוטין," הוא מתוודה.
בן מביע דאגה מיוחדת לגבי השימוש ב-AI כתחליף לטיפול פסיכולוגי או ייעוץ אישי. "מאוד קשה לי עם זה, מאוד מאוד קשה לי," הוא אומר. הוא מסביר שבעוד שה-AI יכול לחקות חלק מהאספקטים של טיפול, כמו הקשבה פעילה ומתן תגובות אמפתיות, הוא חסר את ההבנה העמוקה והאינטואיציה האנושית שמאפיינות מטפל אנושי.
"רק ה-10 אחוז הקטנים האלה חסרים אצל GPT, רק ה-10 אחוז היחידים שחשובים בכל הטיפול," הוא מדגיש. בן מזכיר את החשיבות של מגע אנושי, לחלוחית בעיניים, וחיבוק - דברים שמערכת AI לא יכולה לספק.
עם זאת, בן גם מכיר בכך שהטכנולוגיה מציעה יתרונות מסוימים. הוא מציין שלעתים, האינטראקציה עם AI יכולה להיות נוחה יותר מאשר עם בני אדם. "כי אם באמת לא צריך להתחשב ברגשותיהם, כי קל לדבר איתם, כי זה לא מביך אף פעם," הוא מסביר.
בן מעלה תרחיש עתידי מעניין: "יכול להיות שאנחנו מתגלגלים לעולם שבו תקשורת אנושית אותנטית, היא תהיה בפרימיום, היא תהיה המצרך היקר." הוא משווה זאת לאופן שבו כלי אוכל בעבודת יד הפכו למוצר יוקרה בעידן של ייצור המוני.
למרות החששות, בן מדגיש את החשיבות של שמירה על האנושיות שלנו. "המערכת ההפעלה הבסיסית שלנו לא השתנתה," הוא אומר. "כולנו רוצים, איך אמרת, שיקשיבו לנו, שיכירו אותנו, שיעריכו אותנו, נכון? רוצים את החיבוק, רוצים את המגע..."
לסיכום, בן קורא לאיזון זהיר בין אימוץ הטכנולוגיה לבין שמירה על הקשרים האנושיים שלנו. הוא מזכיר לנו שלמרות היתרונות של ה-AI, "עדיין להיות בן אדם זה חשוב." האתגר, לדבריו, הוא למצוא את הדרך לשלב את הטכנולוגיה בחיינו מבלי לאבד את מה שהופך אותנו לאנושיים.
מבט לעתיד: אתגרים והזדמנויות בעולם העבודה המשתנה
בשיחתם, בן רוטנברג ושירז שגיא מעמיקים בהשלכות של AI על עולם העבודה העתידי, מציגים תמונה מורכבת של אתגרים והזדמנויות.
בן מדגיש כי השינוי כבר כאן: "היום הוא הכי גרוע שהוא יהיה. מכאן הוא הולך ויהיה יותר ויותר ויותר טוב," הוא אומר בהתייחסו לטכנולוגיית ה-AI. הוא מזהיר שמי שלא יתאים את עצמו לשינויים אלה עלול להישאר מאחור.
אחד האתגרים המרכזיים שבן מזהה הוא הצורך בשינוי תפיסתי בארגונים. הוא מתאר מצב שבו חברות רבות מתקשות להטמיע AI בצורה אפקטיבית: "ואז הם מבינים שהם צריכים לקחת את כל המידע שיש להם. אה, אבל צריכים להלבין אותו... רגע, לפני שהם מכניסים אותו, הם לא יכולים להכניס אותו עם השמות, והמספרים, והפרטים המזהים."
בן מציע גישה של "בוטום אפ" להטמעת AI בארגונים, במקום גישה "טופ דאון" שעלולה להיתקל בקשיים. הוא מדגיש את החשיבות של מתן כלים וחופש לעובדים להתנסות ולפתח שימושים חדשניים ל-AI בעבודתם היומיומית.
לצד האתגרים, בן רואה הזדמנויות רבות. הוא מתאר כיצד AI יכול לשחרר עובדים מטלות שגרתיות ומשעממות, ולאפשר להם להתמקד בעבודה יצירתית ומשמעותית יותר. "אני מוצא את עצמי, מתעסק, ממש, אתה יודע, עובד בחברת טק... אני בקושי עובד בידיים בנקודה הזאת, אני רק מחלק פקודות כל היום, וזה החלק שמעניין, לפצח מה נכון, להבין מה לעשות."
בן גם מתייחס לשאלות אתיות ומעשיות סביב השימוש ב-AI בתהליכי גיוס ומיון עובדים. הוא מציע לבחון את התוצאה הסופית ולא את האמצעים: "השאלה היא אם התוצאה הייתה טובה. קודם כל, אם התוצאה הייתה טובה והוא עשה את זה, הוא דרג את את ChatGPT, אם יש בנאדם, מבחינתי, והוא לא עשה עם זה כלום, ולא היה צריך לעשות שום דבר מתוחכם חוץ מלפתור את המטלה הזאתי, והוא קיבל, והתוצאה הייתה טובה, זה אומר שהמטלה שלך הייתה גרועה."
לסיכום, בן מדגיש את הצורך בגמישות ופתיחות לשינויים. הוא רואה עתיד שבו AI משתלב בכל היבט של חיינו המקצועיים, אך מזכיר שהערך האנושי עדיין יהיה מרכזי: "יש לכל אחד מאיתנו אלף עובדים שחורים בכיס, אלף עורכי דין. ואלף קופירייטרים, ואלף אנליסטים, ומנהלי מוצר, וכל דבר אחר. רק צריך להתאמץ קצת, ולעבוד איתם."
בן מסיים בקריאה לפעולה, מעודד את כולם להתחיל להתנסות ולעבוד עם כלי AI: "גם אם זה עובד מדהים עבורכם, גם אם זה לא עובד מדהים עבורכם, חשוב בסופו של דבר לעבוד עם הכלי הזה," הוא אומר, מדגיש את החשיבות של הכנה לעתיד שכבר כאן.
סיכום: לקחים ותובנות מהשיחה עם בן רוטנברג
בשיחתם המרתקת, בן רוטנברג ושירז שגיא חושפים תמונה מורכבת ומרתקת של עולם העבודה בעידן ה-AI. מהדיון עולים מספר לקחים ותובנות מרכזיות:
- חשיבות ההסתגלות: בן מדגיש שוב ושוב את הצורך להתאים את עצמנו לטכנולוגיה המתפתחת. "היום הוא הכי גרוע שהוא יהיה. מכאן הוא הולך ויהיה יותר ויותר ויותר טוב," הוא אומר, ומעודד את כולנו להתחיל לעבוד עם כלי AI כבר עכשיו.
- שינוי באופי העבודה: ה-AI לא בהכרח מחליף עובדים, אלא משנה את אופי עבודתם. בן מתאר כיצד הוא מוצא את עצמו יותר בתפקיד של "קריאטיב דירקטור", מתמקד בחשיבה אסטרטגית ופחות בעבודה טכנית.
- מיומנויות חדשות-ישנות: היכולת לתקשר בבהירות ולנסח הוראות מדויקות הופכת לקריטית יותר מתמיד. בן מדגיש שזו מיומנות שתמיד הייתה חשובה, אך כעת היא הופכת להיות מכרעת בעבודה עם AI.
- אתגרים אתיים וחברתיים: השיחה מעלה שאלות מורכבות לגבי ההשפעה של AI על יחסים בין-אישיים, טיפול נפשי, ואפילו על מהות האנושיות שלנו. בן מזהיר מפני הסכנה של "מערכות יחסים מושלמות וסינתטיות לחלוטין".
- הזדמנויות חדשות: לצד האתגרים, בן רואה הזדמנויות רבות. הוא מתאר כיצד AI יכול לשחרר עובדים ממטלות שגרתיות ולאפשר להם להתמקד בעבודה יצירתית ומשמעותית יותר.
- שילוב מאוזן: בן קורא לאיזון זהיר בין אימוץ הטכנולוגיה לבין שמירה על הקשרים האנושיים שלנו. "עדיין להיות בן אדם זה חשוב," הוא מזכיר לנו.
- גישה פרואקטיבית: בן מעודד ארגונים ואנשים פרטיים כאחד לאמץ גישה פרואקטיבית כלפי AI. הוא ממליץ על גישת "בוטום אפ" בארגונים, המאפשרת לעובדים להתנסות ולפתח שימושים חדשניים.
- הערך האנושי: למרות כל השינויים, בן מדגיש שהערך האנושי עדיין יהיה מרכזי. "התובנה שלנו היא עדיין, עדיין בפרימיום," הוא אומר, מזכיר לנו שהיצירתיות והאינטואיציה האנושית עדיין לא ניתנות להחלפה.
לסיכום, השיחה בין בן רוטנברג ושירז שגיא מציגה תמונה מפוכחת אך אופטימית של עתיד העבודה בעידן ה-AI. היא מזמינה אותנו לחשוב מחדש על המיומנויות שלנו, על האופן שבו אנו מתקשרים, ועל מה שהופך אותנו לאנושיים. בעוד שהאתגרים רבים, המסר הברור הוא שבאמצעות הסתגלות, למידה מתמדת, ושמירה על האנושיות שלנו, נוכל לא רק להתמודד עם השינויים הטכנולוגיים, אלא גם להפיק מהם את המיטב.